<h1>תשובות בעלי התוספות סימן כ"א — תשובת רבינו שמשון ב"ר אברהם משאנץ</h1>
<h2>דף קטו:</h2>
עיר שהנהר חוץ לעיבורה של עיר קרוב לתחום שבת, היאך כותבין בגט. אם העיר מסתפקת מן הנהר לכל תשמישיה לטחון, למשרה, לכביסה, כותבין שם העיר. ואם לא יכתבו דיתבא על נהר פלוני אין לחוש אפילו אם יש בה נהר, דלא חשיב בכך שינה שם עירו ושם עירה. ואע"ג דאמרינן [גיטין כ"ז ע"א] בשוירי מתא דעל רכיס נהרא, פ' האשה שלום [יבמות קט"ו ע"ב] בההוא גיטא דאישתכח בנהרדעא וכתיב ביה בצד קלניא אנא נילאי כו' והיו בהן נהרות ואינו מזכירן. מיהו עיר שהנהר שלה חוץ לעיבורה של עיר קרוב לתחום שבת, וכתב שם הנהר בגט לא חשיב משנה שם עירו ושם עירה. מדאשכחן פ' בתרא דראש השנה [ל' ע"א] גבי ירושלים שרואה ושומע וקרובה ויכולה לבא, תוקעים בה. ואמרינן בגמרא קרובה פרט ליושבת חוץ לתחום. משמע דיושבת בתוך התחום כוותה חשיב, אע"ג דלעניין יבנה נחשב כמותה, החמירו ביבנה. ואמ' פ' כל הבשר [חולין ק"י ע"א] גבי רמי בר תמרי דאכיל כחלי דאמ' חוץ לתחום שויתינהו. ובמכות [י"א ע"ב] כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולט. מכל הני משמע דתוך התחום חשיב כעיר עצמה, ואפילו חוץ לתחום אם נראה עמה. ואמרינן פ"ק דמגילה [ג' ע"ב] כרך וכל הסמוך לו נידון ככרך, ואמרינן סמוך אע"פ שאינו נראה, מ"מ נילף מינה דלא חשיב שינה. ולדמיון הבאתי הנך ראיות, ולא לראייה ברורה. ומתוך הסברא אין נחשב שינוי. וגם כי אמרת שריחיים שעל הנהר נקראים על שם העיר. ולכאורה נראה לכתוב דיתבא בצד נהר פלוני כמו בצד קלניא מתא. ושלום שמשון ב"ר אברהם.
